הקרנות נוספות של הסרט
עבדתי הרבה בקולנוע ולתרגם את העבודה הזאת לעשיית סרט כבמאי הייתי מוכרח ללמוד. ואת זה עשיתי בברקי, במעבדות. למדתי למדתי טוב מאוד מה זה המקצוע הזה טכנית. אם זה עדשות, תאורה, צבע, דנסיטי, עריכה. כל הדברים האלה. הכינו אותי לביים את הסרט הראשון שלי.
שנה וחצי עבדתי. בערב הייתי הולך לתיאטרון וביום הייתי בא ללמוד. היה שם מייק שהיה אחראי זכרונו לברכה על הציוד. למדתי עם אלן יעקובוביץ', הוא עורך נהדר. הוא עכשיו חי בארצות הברית. ומייק לימד אותי מה זה נקרא מצלמות ומה זה נקרא עדשות. אני לא יודע, אני ראיתי את כל הסרט. אני ציירתי את כל הסרט. אני באתי לדוד גורפינקל וציירתי את כל הסרט בחוברת גדולה, עבה, מסגרתי גם את הפריימים מאחר שאני ידעתי את כל הפריימים. ראיתי את כל הפריימים וידעתי אותם כי ירושלים זה העיר שלי. אז גם ציירתי את כל הלוקיישנים. עכשיו אם העדשה 32, אז 32 אתה מצייר. אם זה 25 אז 25, אם 18 אז 18. אם זה בקלוז אז זה קלוז, אם מדיום זה מדיום, לונג לונג. הכל באתי וציירתי. באתי לדוד ואמרתי לו תעזור לי לביים את הסרט הזה. כך תראה ככה אני רואה את הסרט. דוד לקח את המחברת ואמר אני בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה. הסרט אתה ערכת את הסרט וציירת אותו עוד לפני שצילמת. כי זה היה הדיאלוגים היו כמו בקומיקס שאתה עושה בועה ושם את הדיאלוגים. אני חושב ש"רק היום" היה קומדיה מסוג אחר לחלוטין. מבחינה סיפורית, מבחינת יחסי אנוש, מבחינת אהבת אדם, מבחינת העזרה לזולת. היו המון ערכים שגדלתי בתוכם וביטאתי אותם ב"רק היום" - זאב רווח