כרוניקה של קיץ | אלג’יריה שנת אפס

ז’אן רוש האתנוגרף חבר לסוציולוג אדגר מורין לעשות לראשונה סרט שמתעד מצבים קיומים־אנושיים של מעמד הביניים בפאריס 1960. הסרט מתחיל מהשאלה הטריוויאלית – איך אתה חי? האם אתה מאושר? – ולאט לאט מתקלפות דמויותיו ולא רק נותנות ביטוי למצוקות אישיות, אלא מסגירות את המציאות של תקופתן. כאן גם פגשנו לראשונה במרסלין לורידן איוונס, כאחת ממשתתפות הסרט – ודמותה החד פעמית, הכנה והישירה – היתה אחד השיאים של הסרט הקלאסי והמשמעותי הזה. 

בקיץ 1962 יצאו הבמאים לתעד את חבלי הלידה של אלג’יריה העצמאית. התוצאה נאסרה להקרנה בצרפת ובאלג’יר אך זכתה בפרס הראשון בפסטיבל לייפציג. ברונו מואל, צלם הסרט, שהיה מוצב כחייל באלג’יריה בשנות החמישים, קבע “לצלם את העצמאות היה נצחון על האימה, השקרים והאבסורד”.