האירועים

שיר אהבה סטנדרטי הוא ביוגרפיה מוזיקאלית המספרת את סיפורו של איינשטיין. לאורך חמישים שנות פעילותו ובשלושים האלבומים שהוציא, היה אריק איינשטיין איש של שיתופי פעולה. הוא גילה מוסיקאים צעירים, אימץ אותם, יצר איתם מהפכות מוזיקאליות ואף דחף אותם לקריירות מפוארות.

מסמך היסטורי וקולנועי ייחודי זה מורכב מראיונות שקיים דוד פרלוב 17 שנים לאחר משפט אייכמן עם צאצאיהם של ניצולים וצברים צעירים, ניצולי שואה ואחרים בני הדור שלהם. הם מדברים על האופן בו משפט אייכמן שינה את התפיסות בישראל לגבי הניצולים והשואה ועל השפעת המשפט עליהם ועל משפחותיהם. 

"בעקבות הלדינו" מביא את סיפורם של דוברי הלדינו, התרבות שלהם, זיכרונותיהם ותקוותיהם לעתיד שפת אמם. סרט ייחודי זה הוא אחת העבודות המוקדמות ביותר שהציגו את ניצולי השואה דוברי הלדינו בישראל, והוא מספק תיעוד נדיר של עדויותיהם ושיריהם. התוצאה היא סרט אשר משיב לחיים את העושר והמגוון של תרבות הלדינו.

בעקבות האופנוענים מהמכבייה המקורית של שנות השלושים, אחד-עשר אופנוענים יהודים יוצאים למסע אפי להחזרת לפיד המכבייה לאתר הזכור לשמצה של אצטדיון האולימפיאדה של היטלר משנת 1936, לרגל טקס הפתיחה של משחקי המכבייה האירופית. הסרט מציב את ההווה כנגד העבר, ומתגלים בו סיפורי התנגדות, טרגדיות וחמלה.

הקומיקאי והשחקן טל פרידמן שואל מדוע המטבח המזרח-אירופאי, כמעט ונעלם ממפת הקולינרית הציבורית. פרידמן פוגש שפים, גסטרונומים, יהודים דתיים וחילוניים וסבתא פולנייה גאה – ואפילו מנסה להתעלות על הפוביה שלו מפני רגל קרושה – בניסיון לגלות מדוע האוכל המזרח-אירופאי לא הצליח להשתלב בסביבה הגסטרונומית בישראל.

אוסטריה, 1963. פרנץ מורר, פוליטיקאי מקומי מכובד, מואשם בביצוע פשעי מלחמה בגטו וילנה. הניצולים מרצח ההמונים מגיעים מכל רחבי העולם, ומותירים ספק מועט בנוגע לאשמתו של מורר. לבסוף מגיע משרד המשפטים להחלטה שמהווה אחד מהסקנדלים הגדולים בהיסטוריה של מערכת הצדק האוסטרית. 

סיפורו של בן פֶרֶנְץ – אחרון התובעים ממשפטי נירנברג שעודו בחיים, אשר הקדיש את חייו לגישה של "חוק ולא מלחמה." לאחר שחזה בזוועות הנאצים, נעשה פרנץ לתובע מוביל במשפט האיינזצגרופן בנירנברג, משפט הרצח הגדול ביותר בהיסטוריה. מאבקו למען הצדק נמשך עד עצם יום זה.

מינה חיה עם סבתה ואחיה פצוע המלחמה בפאתי העיר אדיס אבבה. בעוד המלחמה הולכת וסוגרת על האזרחים, משפחתה היהודית של מינה טווה תכנית להגר הרחק מהמלחמה אל ארץ ישראל, אך מינה שלא מוכנה לעזוב את חבר הילדות שלה אלי מאחור.

נח גמליאל, מוזיקאי ומנצח בעל שם עולמי, נוטש סיבוב הופעות בינלאומי כדי לחזור לבית שעזב שלושים שנה קודם לכן. בעיר ילדותו הוא מוצא את אביו בשלבים מתקדמים של אלצהיימר, מחליף את מנצח המקהלה המקומית ומתמודד עם האתגר הגדול ביותר בחייו האישיים והמקצועיים...

הצצה אינטימית לתוך עולמן של רגינה קרולינסקי (אומה) ובלה כץ ז"ל, שתי חברות שחיו יחדיו בברלין. השתיים, ששרדו את השואה ונותרו בגרמניה לאחר המלחמה, נזכרות בילדותן דרך האוכל שהן מבשלות, ועונות על שאלות של מורשת, זיכרון וזהות. 

לאורך השנים, עיתונאים רבים ראו במוטי קירשנבאום מגדלור ומודל לחיקוי. אחד מהם, בן שני, הציע למוטי לצאת איתו למסע בעקבות כתבותיו המיתולוגיות. איש לא ידע אז כי ימיו ספורים והוא ימות בפתאומיות ערב היציאה לצילומים. המסע שתוכנן להיות משותף הפך למסע יחיד בין תחנות חייו של קירשנבאום.

בקומדיה רומנטית זו, המבוססת על סיפור מאת יצחק בשביס זינגר, בתו של רבי מנדל לומדת בסתר תלמוד. כאשר נפטר אביה, ינטל מבקשת להמשיך ללמוד. היא גוזזת את שיערה, לובשת בגדים רופפים ופונה לישיבה – היכן שהיא מצליחה להתחזות לגבר. להפתעתה, על הדרך היא מוצאת גם אהבה.

סרט זה עוקב אחר הנופים הפנימיים של זכרונו של אוטו דב קולקה, ושוזר מילים ותמונות פואטיות ונוראיות המעידות על העול והעוצמה של הניצולים. ההגות והכתיבה של קולקה עוסקות בשאלה "מהי המשמעות של אושוויץ?" הקהל צולל לתוך עולמו בעקבות מחשבותיו לגבי היסטוריה שבלתי ניתן להסביר.

עבד רג'וב, מבכירי הסוכנים הפלסטיניים ששיתפו פעולה עם ישראל, כבר בן שישים. מאז גויס כנער לשירות הביטחון הישראלי, עבד מצהיר כי הוא מעדיף להיות ישראלי מאשר פלסטיני. אבל כשהוא עורך מול המצלמה חשבון נפש, געגועיו נושאים אותו בחזרה לכפר אותו עזב ולזהות הפלסטינית אותה דיכא.