מילאן היה נהג מרוצים, אך אחרי הפרישה הוא ואשתו רוברטה החליטו לעבור לאיזה כפר בבורגונדי. חיי הכפר לא מיטיבים עם הנישואים. משהו חורק לגמרי, וכאשר מגיעה למקום מורה חדשה וצעירה – רוברטה מחליטה לשדך אותה למילאן. פרסנואה לטרייה היא השחקן הראשי ב"הנידון למוות ברח" של ברסון, וזוהי ההתנסות הראשונה שלו כבמאי. הוא נשען על רומן מאת רוג'ר וילאנד, אבל כל הנתונים האלו לא באמת מעניינים, מפני שיש כאן רק שני דברים שצריך להסתכל עליהם: הראשון הוא צילומי השחור לבן של ז'אן בדל שממסגרים נפלא את הדרמה. השני הוא סימון סיניורה. סיניורה – עם הנוכחות ההחלטית, השבורה, המודעת לעצמה שלה – כובשת את העין והלב. היא משחקת "אישה שהיא להבה" וכל סיגריה וכל כוסית – מציתה את המסך. אל תחמיצו.