לפול האגיס יש רזומה ארוך בתחומי הכתיבה לטלוויזיה האיכותית ולזכותו נזקפים פרקים בסדרות "פרקליטי ל. א.", "שלושים ומשהו" ועוד, לפני שעבר לקולנוע. אחד הפירות הראשונים של המעבר הזה היה התסריט שכתב ל'מיליון דולר בייבי'. מאפיינים דומים - אינטנסיביות רגשית ועלילה אפית - אפשר למצוא גם בסרטו הראשון כבמאי, פסיפס קולנועי העוקב אחר כמה סיפורים בלוס אנג'לס ועוסק בפנים הפחות מחמיאים של כור ההיתוך האמריקאי. בין תקווה לגאולה לבין פסימיזם מעיק, 'התרסקות' מעיד על כשרונו הרב של יוצרו לא רק באופן עיצובה של כל סצינה בנפרד, לא בקשירת פתילי העלילה, אלא גם ביכולתו לחלץ הופעה חשופת רגשות מאנסמבל השחקנים המכובד שהתכנס כאן. העלילה עוקבת אחר אשת פרקליט מחוזי המאבדת את רכבה וחושפת את שנאתה לעדת ההיספאנים כולה שעליה נמנים שני הגנבים שחטפו את המכונית, צמד שוטרים העוצר זוג שחורים באשמת הגנבה הזו ונוהגים בגזענות כלפי עצוריהם, שוטר המנסה להציל את אחיו מחיי רחוב ועוד. האופן שבו כורך האגיס את העלילה מוביל לא אחת לסיטואציות שיש בהן מימד של אירוניה ואימה וחושפות את שבירותו של הלב האנושי ואת האופן שבו הוא עלול לנוע בין קטבים שונים. 'התרסקות' איננו רק תאור ההתנגשות בין כלי רכב הנותנת לסרט את שמו אלא גם מטאפורה לסוג הקשר היחיד שבני אדם מסוגלים לכונן ביניהם.