פסקואלה וג'וזפה, שני ילדים המתפרנסים מצחצוח נעליים ברומא, פועלים בשוק השחור במטרה לגייס הון שיאפשר להם לרכוש סוס. לכידתם ע"י אנשי חוק ערלי לב מובילה את הידידות בין השניים אל דרך ללא מוצא... "מצחצחי הנעליים" הוא אחד הניצנים הראשונים בזרם הנאוריאליסטי ששטף את איטליה בשנים שבאו אחרי מלה"ע השנייה. ויטוריו דה סיקה שפעל אז כעיתונאי, הכיר שני ילדים שהתפרנסו מצחצוח נעליים, סיפר עליהם לצ'זארה זוואטיני (מי שהפך לאיש החתום על יצירותיו המשובחות ביותר), וזה הכין את התסריט. כמו כל בני דורו התעלם מהטכניקות הסינמטיות המקובלות ובחר לצלם את הסרט באתרים הטבעיים וללא שום מניפולציות של תאורה וזוויות מצלמה, עם צמד שחקנים ילדים לא מקצועיים. התוצאה היא שיר הלל לרוח האנושית המשקף נאמנה את התוהו ובוהו שאיפיין את החברה האיטלקית באותן שנים. למרות האפקטיביות הרגשית שלו, "מצחצחי הנעליים" נכשל משום מה בקופות, אבל זכה באוסקר.