סינגל מן

קליפורניה, 1962. בזמן שמשבר הטילים תופס את עיקר תשומת הלב, אנו מתלווים ליום בחייו של ג'ורג', פרופסור לספרות באוניברסיטה. שמונה חודשים קודם לכן נהרג אהובו בתאונת דרכים והאבל עדיין ממלא את חייו. דרך שגרת חייו, מבוקר ועד ערב: קימה, לימוד, מפגש עם תלמידים, אורחת ערב עם ידידה, נפרם בהדרגה השיריון שעטה על עצמו ועתה עליו להחליט - האם להניח לכאב לשתק אותו לגמרי או להציע ללבו דרך חדשה. על בסיס רומן מפתח מאת כריסטופר אישרווד מביים מעצב האופנה טום פורד את סרטו הראשון. יהיו כאלו שיראו עקבות ענק למשלח ידו העיקרי של פורד. אחרי הכל מדובר ביצירה מהודקת, שעושה שימוש קפדני בצבעים, צורות, תאורה וכמובן תלבושות. אך תהיה זו טעות לייחס את האסתטיקה המדוייקת הזו רק לכך. נהפוכו, פורד עושה שימוש באמצעים האלו כדי להצביע על השיתוק הרגשי של גיבורו הראשי ועל האופן שבו שיתוק זה הופך את ביתו, בגדיו, וחייו למצבה מפוארת. אך עיקר המטען הרגשי נמצא בהופעה המבריקה של קולין פירת'. במינימום של מחוות, כשלרשותו חיוך מבויש ושליטה מושלמת בעוצמת ההבעה, הוא יוצר דמות שחושפת בהדרגה את לבה לפנינו, וקשה שלא להענות לה.