עניין של שם

אשימה ואשוק נטשו את כלכותא ועקרו לבוסטון, שם משלים אשוק את לימודיו ב–MIT. הם נישאו זמן קצר קודם לכן, מבלי שהכירו כלל ועתה, בודדים באמריקה, מתוודעים השניים לשיגיונותיה של ארץ האפשרויות ולשגעונותיהם הפרטיים האחת של השני. כשבנם הבכור נולד מחליט אשוק לתת לו את השם גוגול. כשיגדל הילד ויהפוך למתבגר כל־אמריקאי, יעמוד שמו כמשוכה בינו לבין השלמה עם זהותו רבת־הפנים. התרגום לקולנוע לרומן היפה מעת ג‘ומפה לאהירי אינו כושל בכל הקלישאות המתבקשות בואכה “הבדלי תרבות“ ו“פער הדורות“. מירה נאיר, החתומה כבר על כמה כותרים העוסקים בשאלות אלו (“סלאם בומביי“, “מיסיסיפי מסאלה“, “חתונת מונסון“ ועוד) מנווטת את סרטה בחוכמה תוך שמירה על המרחק הנכון מדמויותיה. בזכות האווירה האוהדת וההומניסטית, בזכות האמונה בכוחה של המשפחה לגבור על צרותיה – מצליחה נאיר להעניק לשאלות אלו צורה של דרמה משפחתית בעלת עוצמה רגשית.