דרך לא שמורה

דוויט ארנו מסיע את בנו לביתה של גרושתו, לאחר משחק בייסבול ומאחר והוא ממהר להשיב את הילד בזמן הוא משגיח כי במהלך נסיעתו הוא פוגע בילד העומד לצד הדרך. זהו גוש, בנם של איתן וגרייס לרנר, שנהרג במקום. תאונת הפגע וברח הזו שולחת שני האבות למסע שחלקו המעשי הוא החקירה שמנהל האב השכול בעקבות האיש שפגע בבנו ועיקרו הוא המהלך הרגשי שעוברים השניים בהתמודדות עם הכאב והזעם מכאן והאשמה מכאן. הסיפור הזה (שנולד על בסיס רומן מצליח שכתב גון ברנהם שוורץ) מאפשר לטרי גורג ליצור מלודרמה דחוסה המפעילה היטב את הרגשות. מסייעים לו בכך שחקניו הראשיים של הסרט ובעיקר מארק רופאלו וחואקין פיניקס. לרופאלו יש תמיד נוכחות שמבטאת ייסורים ופזיזות גם יחד שמתאימה היטב לתפקיד שהוא מגלם כאן. פיניקס, שהקריירה שלו עשירה בתפקידים יותר שובבים, מגיש, אולי לראשונה, דמות גברית בעל עומק רגשי של ממש.