למיכאל הקדוש היה תרנגול

איטליה, סוף המאה ה-19. קבוצת אנרכיסטים משתלטת על עיירה הררית, ומובסים ע"י כוחות הצבא המגיעים למקום. ג'וליו, מפקד האנרכיסטים נשפט למוות, אך מול כיתת היורים עונשו מומתק. עשר שנות בדידות עוברות עליו בתאו. עשר שנים אותן הוא מעביר בדמיונות: ויכוחים פוליטיים עם חבריו, ארוחות מדומות, לימודים. הוא מתאמץ לשמור על זהותו העצמית. כעבור עשר שנים אלו הוא מוגלה לאי בודד. בדרך, על הסירה, הוא נתקל באסירים פוליטיים צעירים ממנו. אלו, מסתבר, החליפו את עקרונות התנועה בדרכים אחרות. עתה לא נותרה לג'וליו כל ברירה, אלא לבחור בצעד היחידי שישמור על חרותו. בסרטם החמישי ממשיכים האחרים טאביאני את הקו הפוליטי שאפיין את כל תקופת היצירה המוקדמת שלהם. הם משתמשים היטב במדיום הקולנועי כדי לבטא את השלבים השונים העוברים על ג'וליו, נעזרים בפסקול מתוחכם ובצילום צבעוני ושומרים על המגע המחושב שמאפיין את כל היצירה שלהם.