בפרסונה הקולנועית של אנייס ז'אווי תמיד מסתתרות שתי דמויות: השקולה והסוערת. הקריירה שלה בנויה על המעבר הבלתי מורגש בינהן, באפקט שיכול להיות קומי או דרמטי. הדרמה המוצלחת "חיים של אמא" עושה שימוש עיקרי בפרסונה הזו. במרכזו עומד פייר, גבר צעיר שנאלץ לשנות כיוון כאשר אמו – הסובלת מהפרעה דו קוטבית – מתייצבת בבית המשפחה. כל כמה שהוא מעוניין לחזור אל חנות הפרחים שלו, הפגישה המחודשת עם אמו לוקחת אותו למחוזות חדשים. "ז'ולאין קרפנטייה מצלם בכאב ועדינות את המפגש המחודש בין האם לבנה. ז'אווי משחקת על חבל דק ואילו וויליאם לבגיל מצליח לכבוש את הלב" (לה פיגארו).