צלצול טלפון מעיר אותי לפנות בוקר ושולח אותי להציל את אחי הבכור. שוב. אחרי הסתבכות נוספת, אני מבינה שלא אוכל להתעלם עוד מהבעיות שמלוות אותו, ושמאיימות להשתלט גם על חיי. אני משתמשת במצלמה כדי לקבל תשובות מהמשפחה שלי, וחומה של שתיקה נמסה. מבעד לסדרת האירועים – אחדים משעשעים, אחרים דרמטיים ומטלטלים – אני מבינה לראשונה כיצד יחסי הסבוכים עם בני משפחתי, ובעיקר עם אמי, עוצבו בדמותו של ביטוי יחיד שלא נאמר בביתנו - אוטיזם. "ציפורים משונות" הוא סרט אינטימי שחושף סיפור בלתי מדובר על הורות מיוחדת ועל הילדים שגדלים בצִלה.
פרס דיאמונד לבימוי לסרט תיעודי בפסטיבל הקולנוע ירושלים