מחצית השעה הראשונה של הסרט מוקדשת לעבודת המטבח: דודין הוא בעל אחוזה ושף רב כשרון ובצוותא עם הטבחית שלו אז'ני הם עומלים על התקנת ארוחה לחבריו. זוהי סצינה ארוכה ויפה שאין בה כמעט דיבורים, רק תיאור סוחף, מרגש, נוגע ללב של בישול: מבחירת חומרי הגלם ועד הגשתם. מכאן אנו ממשיכים לגלות את מערכת היחסים בין דודין ואז'ני, על ההערכה והמשיכה בין השניים... "הקדירה" יכול בקלות להחשב לעוד פורנו-אוכל בימים של התענגות קלה מדי, אבל כמו בכל כותריו של טראן אן-הונג הויאטנמי ("ניחוח פאפיה ירוקה", "סודות של אמצע הקיץ"), דרך המבט האימפרסיוניסטי על החומרי והמעשי, הוא מבטא משהו על חשיבותה של תרבות – ואופן הכנת הארוחות כאן היא לא פחות מושקעת ומחושבת מכל יצירת אמנות – ועל תפקידה המרכזי, המחייה, עבורנו.