סימנים של כבוד

יומן שנותר בכליה של יולדת בת 14 שנפטרה במהלך הלידה מוביל את אנה, המיילדת, אל מסעדה מפוארת בלב לונדון, המשמשת כיסוי לפעילות המאפיה הרוסית בעיר. כאן נתוודע לכמה דמויות מפתח: סימון, אבי משפחת הפשע, קיריל, בנו השתיין חסר האחריות וניקולאי, המוגדר רשמית כנהג ולמעשה מתפקד כמוציא והמוביא מטעם בעל הבית. הפיתולים העלילתיים שנולדים עם היומן המסתורי עתידים לסחוף את כל הדמויות הנ“ל לשורה של עימותים מוסריים ופיזיים. בשיתוף הפעולה השני של קרוננברג ומורטנסן  (אחרי "היסטוריה של אלימות"), עוטף קרוננברג  את השאלות המטרידות אותו --- על הקשר בין אלימות למוסר -- במסגרת עלילתית הדוקה ומביים אותה בווירטואזיות צוננת — בין אם מדובר ברגעים שבהם נחשפות מערכות היחסים בין הדמויות ובין אם אלו סצינות אלימות המוגשות בישירות מורטת עצבים — “שנים מהיום יתייחסו אל הסצינות האלו כאל נקודת מפנה“ (רוג‘ר איברט).