זהו סיפורן של מספר נשים צעירות מסלובקיה שנלקחו בטרנספורטים הראשונים לאושוויץ באפריל 1942. אנטוניה וצילקה , אחותה, הגיעו בטרנספורט הראשון ישירות לאושוויץ שהיה אז מחנה קטן, בשלבי התרחבות, בטרם נבנו בו הקרמטוריומים. לתומן, חשבו שהן נלקחות ל"עבודה חיונית במערב", אך במהרה הן הבינו שהמקום הוא גיהנום על פני האדמה, ומטרתו, השמדה – שלהן ושל עוד עשרות אלפים כמותן. שבוע אחריהן הגיעה אלזה, מעיירה אחרת בסלובקיה, והן נפגשו ב"קומנדו קנדה". שלושתן שרדו באושוויץ שלוש שנים של טרור, עינויים, רעב ופחד יום-יומי ממוות. לקראת סוף המלחמה הן גם שורדות את "צעדת המוות". שלושתן ניצלו, עלו ארצה לפני קום המדינה, והקימו משפחות. זהו סיפור גבורה, עם כוח הישרדות בלתי יאומן, תקווה ואמונה בחיים, ומעל לכל, המון מזל.