דיטר דנגלר היה ילד כשמטוס אמריקאי חלף קרוב מעל ביתו במהלך מלה"ע השניה והוא הצליח לרגע ליצור קשר עין עם הטייס. ברגע הזה החליט שהוא רוצה להיות טייס. בגיל 18 עקר לאמריקה וב־1965 כבר היה חלק מטייסי הקרב בויאטנם. כבר בגיחה הראשונה מטוסו הופל והוא מצא את עצמו נלחם על חייו: במחנה השבויים של הוייטקונג ולאחר שנמלט ממנו, בג'ונגלים. ב־1997 ביים וורנר הרצוג סרט תיעודי על דיטר דנגלר. עשור מאוחר יותר שב הרצוג לסיפור והפעם ביצירה עלילתית. כמו תמיד בקולנוע שלו, גם כאן עוסק הרצוג בהשפעה של המאמץ לחיים על השפיות. הרצוג מעצב את הסרט כמסע ארוך וקשה של השרדות והוא עושה זאת באיפוק, עם בימוי קשוח ונטול סנטימנטים שבמרכזו הופעה מרשימה של כריסטיאן בייל שמעניק לסרט את לבו.