על הנייר זה נשמע כמו עוד סרט התבגרות, אך למעשה מדובר באחד מיצירות הביכורים המסעירות של השנה, כזו המסמנת את התסריטאי והבמאי ריקי ד'אמברוז כהבטחה קולנועית מהדהדת. העלילה האוטוביוגרפית עוקבת אחר עלייתה ונפילתה של משפחה אמריקאית החל מסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, לאורך שני עשורים, מנקודת מבטו של ילד שהולך וגדל. ההשתאות מהסרט נובעת בין השאר מכך שהוא הופק בתקציב זעום של 150 אלף יורו. ד'אמברוז מצליח למצוא פתרונות יצירתיים למגבלות הכלכליות, ובשפתו המינימליסטית בונה את הסרט כאוסף של רגעים מכוננים, תוך שהוא נעזר במצלמה סטטית ובעיצוב אמנותי מוקפד המשחזר בקפידה את רוח התקופה. הסרט זיכה אותו בפרס מיוחד בפסטיבל ונציה, ובהמשך הוקרן גם בפסטיבל סאנדנס.