ארצות הבית של השפל הגדול, העיירה דוגוויל. גרייס נמלטת לכאן מרודפיה ומקבלת את הגנתם של בני העיירה. לחסות הזו יש מחיר, שהולך ונהיה כבד. "דוגוויל", עם כל ההסתייגויות, הוא סוג של יצירת מופת. כפי שקווי העלילה גנריים במידה מסוימת – מתוך הלקסיקון של הפילם נואר נגיד, גם העיצוב הוא שלדי ומורכב מבמה שחורה שעליה משורטטת העיירה. זה מעניק לסרט מידה מידה של תאורטיות אבל לא גורע מהעוצמה הקולנועית והאנושית שבו. למרות שאצל פון טריר אף פעם אי אפשר לדעת, נדמה שכאן הוא בכל זאת מנסה להגיד משהו על אמריקה וכוחה. כך או כך, התוצאה היא חוויה ייחודית ומעניינת.