ארה"ב, 1964. סלמה, מהגרת מצ'כוסלובקיה היא פועלת קשת יום המתגוררת עם בנה הקטן בקרוון. בהדרגה, ומבלי שתספר לאיש, היא מאבדת את מאור עיניה בשל מחלה תורשתית. כדי למנוע מבנה עתיד דומה וכדי לאפשר לו ניתוח מורכב, היא חוסכת כל גרוש, ואף תהיה מוכנה ללכת רחוק עוד יותר אם תדרש. ובינתיים, ברגעי האפלה, היא מוצאת מזור בדמיון - בו היא מככבת בשורה של מיוזקלים צבעוניים... שבחים וקריאות בוז קידמו יחדיו את "רוקדת בחשכה" עוד בהקרנות הבכורה בפסטיבל קאן 2000 (בו גרף את הפרסים החשובים). העלילה אמנם נשמעת כמו מלודרמה זולה, אך פון טריר מלביש אותה בסגנון התמים אך תוקפני שלו, וחוזר שוב אל הנושא שהטריד אותו כבר ב"לשבור את הגלים" - הסבל הנשי בדרך אל המוות המזכך. גם כאן קשה לדעת אם הוא מתייחס לעצמו ברצינות או שהכל נעשה עם חיוך קטן וחיכוך ידיים ממזרי - במיוחד עם החיבור המשונה (אך אפשרי!) שבין סגנון הדוגמה הקפוץ וקופצני לעיצוב החגיגי של מיוזיקלס.