צ’דו

הצ’דו מנסים לשמר את התרבות האפריקאית המסורתית שלהם נגד הסתערות האיסלאם שמגובה בתמיכת המלך. אנשי הצ’דו חוטפים את בתו של המלך כמחאה על חיובם להתאסלם ומתחולל מאבק איתנים בין הצדדים. כמו בכל סרטיו, גם כאן ממשיך עוסמן סמבן להציג מבט אירוני ולא מתפשר על המצב באפריקה הפוסט קולוניאלית. גיבוריו, אנשי העם הפשוטים, התמימים, מוצאים עצמם בעימות עם כוחות גדולים ומניפולטיבים מהם – עימות שאותו הוא מעצב כאגדת עם, ומתבונן בו במבט שקול וקר רוח.