פסטיבל קולנוע אנתרופולוגי 2022

הבמאית וחוקרת התרבות טרין מין הא, חוזרת להתבונן בסרטים שצילמה במחצית הראשונה של שנות התשעים, באזור כפרי בדרומה של סין.  במהלך רפלקטיבי מכאן ועכשיו – משתמשת הבמאית בדימויים ובצלילים, כדי לפענח את מרחב הזמן בו סין כבר פתוחה יותר לעולם אך הינה עדיין חברה כפרית מסורתית.

כאשר קבוצת כדורסל של ילדות ונערות צעירות, בליווי מאמן נחוש, מבקשת לשחק כנגד קבוצות הבנים, מהומה נוצרת סביב מאבקן לשנות סדרי עולם. הסרט מצטרף למסען המפותל של הנערות ומלווה מקרוב את מאבקן, את התבגרותן האישית, המשפחתית, המגדרית והאזרחית. זהו סרט שופע חום ואהבה לספורט שיגרום לכן להריע בקול לחבורה של צעירות מעוררות השראה.

פעם בשנה, עוזבים בני כפר המאיקוט את ביתם שבהימלאיה ומטפסים הרחק אל האזורים הגבוהים והקרחים של ההר, לתור אחר פטריית הזחל שמיוחסים לה כוחות להגברת החשק המיני. על רקע נופים עוצרי נשימה, "הרחק משטחי המרעה" מציג דיוקן אינטימי של קהילה שמחפשת עתיד ירוק יותר.

פריאנגיקה נולדה בסרי לנקה לאם יחידנית ואומצה כתינוקת על ידי בני זוג מנורבגיה. אבודה בין שתי יבשות, פריאנגיקה תמיד הרגישה שהאימוץ שלה היה שגוי. הסרט מלווה אותה במסעה לחיפוש משפחתה הביולוגית, מסע בלשי שמוליך את הגיבורה גם אל הרובד המשפטי והמוסרי הכרוך באימוץ בינלאומי. 

המעבר מלידת בית ללידה במוסד רפואי החל לחלחל גם לחברות מסורתיות. הסרט מלווה את הולו, אישה אתיופית, שבאזור מגוריה הכפרי מנסים להכניס פיקוח רפואי לנשים הרות. הלבטים של הגיבורה והמפגשים שלה עם רפואה מוסדית חושפים מערכת רחבה ועמוקה יותר של בעיות ואינטרסים, הנוגעת לחיי נשים באתיופיה הכפרית.

לאורכו של האמזונס הפרואני, נעות מעבורות רבות. שוזרות את מרחביו העצומים, מעבירות אנשים וסחורות, מכתיבות את קצב פעימות הלב וזרימת החיים. בתוך מרחב ללא זמן, הסרט מלווה מעבורת אחת במסעה ומזמין אותנו לפגוש את אנשי המקום המחכים על גדות הנהר, לקחת ולתת.  

כחלק מהמלחמה בצייד הלא חוקי בשמורות הטבע בדרום אפריקה, מקימה הרשות (שכולה גברים לבנים אפריקנרים), יחידת הגנה של נשים מקומיות. המאבק כנגד הציידים הוא גם מאבקן של הנשים לחופש בחירה והעצמה אישית ומעלה שאלות לגבי יחסי כוחות, מתחים חברתיים, קולוניאליזם סמוי ומערכות פטריארכליות.