יום הזעם
דרייר משרטט משולש רומנטי. במרכז עומדים אב, בנו ואשתו השניה של האב, בת גילו של הבן.שתי התכונות הבולטות של דרייר – שימוש רגשני בקלוז־אפים וחוש לקומפוזיציות ציוריות – באות כאן לידי ביטוי מושלם. הסרט, שהוא יצירת מופת ויזואלית, מזכיר לא במעט את ציוריו של רמברנדט על אוירתם האפילה והקודרת.