שני | 30.12.24

סגור
לתכנית החודשית

מחווה לאולפני מוספילם

אולפני מוספילם נוסדו ב־1924, בעקבות איחוד והלאמה של שני אולפנים פרטיים שנוסדו לפני מהפכת 1917. במהלך תשעת העשורים האחרונים הובילו האולפנים את העשיה הקולנועית הסובייטית והרוסית, והיו בית לכמה וכמה מאסטרים גדולים.

סינמטק ירושלים – ארכיון ישראלי לסרטים נהנה שנים רבות מיחסים חמים עם אולפני מוספילם המוסקבאיים. בזכות ידידותו של מנהל האולפנים הבמאי קארן שחנזארוב, אנו זוכים שוב לתרומה נדיבה של כמה עותקים לארכיון הסרטים ממיטב התוצרת הקלאסית של האולפנים. במסגרת זו קיימנו רטרוספקטיבה לאנדריי טרקובסקי, מחווה לאנטון צ’כוב, תוכנית עם כמה מיצירות המחול הסובייטי שעובדו לקולנוע ותוכנית עם עיבודים לטולסטוי.

השנה, אנו מציגים מבחר משיאי היצירה של אולפני מוספילם – קלאסיקות ענק של הקולנוע העולמי – שעברו כולן המרה ושחזור לפורמט דיגיטלי. זוהי הזדמנות נפלאה להנות שוב מיצירות מופת אלו.

תודתנו הכנה לאולפני מוספילם ולעומד בראשם הבמאי קארן שחנזארוב על הידידות ועל שיתוף הפעולה. זוהי גם הזדמנות לציין את עמיתינו מרגריטה ואלכסנדר קליינמן מארכיון הסרטים של הסינמטק. בזכות ריטה וסשה נשמר הקשר עם אולפני מוספילם. השנה הם פורשים לגמלאות וזוהי הזדמנות טובה להודות להם על שנים של עבודה מעולה

הקרנה בנוכחות הבמאי והמפיק קארן שאחנזרוב

המראה

בימוי: אנדריי טרקובסקי
| 106 דקות

סרטו האישי ביותר של אנדריי טרקובסקי, והמורכב בסרטיו, הוא ניסיון להעביר את ההיסטוריה של ברה”מ דרך זיכרונותיו האישיים. טרקובסקי בונה עולם בו הפרטי משתלב עם הלאומי, ומשתמש בשלל תחבולות קולנועיות ואמצעי מבע: זיכרונות, חלומות וקטעים תיעודיים. התוצאה היא יצירה פיוטית ונדירה, הנחשבת ובצדק ליצירת מופת.

סטאלקר

בימוי: אנדריי טרקובסקי
| 161 דקות

“סטאלקר” הוא מורה דרך המבריח אנשים לתוך אזור אסור לכניסה בו אירעה תאונה גרעינית. בלב האזור, בתוך אחד הבנינים ההרוסים, ישנו מקום בו מתגשמים החלומות. שני גברים – “סופר” ו”מדען” יוצאים עם הסטאלקר למסע מפרך אל לב האזור. חוויה חד פעמית, שפונה אל השכל ויותר מכך אל הנפש.

איבן האיום

188 דקות

בפרק ראשון אודות הצאר איבן הרביעי, אבי רוסיה המודרנית, מציג אותו אייזנשטיין לא כרודן צמא דם, אלא כדמות מעונה ומבודדת בחצר עתירת תככים. בפרק השני לעלילות איבן האיום מתאר אייזנשטיין את אישיותו של הגיבור וחושף את המניעים לאכזריותו. כאן הלך אייזנשטיין רחוק יותר עם העיצוב של הדמויות והחלל, כאשר לצורניות החד פעמית יש אפקט מהפנט. 

העגורים עפים

בימוי: מיכאיל קאלטוזוב
| 95 דקות

לאחר שארוסה בוחר להתנדב לשורות הצבא ונשלח לחזית, אשה צעירה נאלצת להמשיך בשגרת יומה על רקע מלחמת העולם השנייה, ולהמתין לסימן חיים. מלאכת הצילום הווירטואוזית של סרגיי אורוסבסקי, לצד המשחק הנוגע ללב של טטיאנה סמוילובה, הפכו את “העגורים עפים” ליצירת מופת שרק משתבחת עם השנים. 

מלחמה ושלום

בימוי: סרגיי בונדרצ’וק

תקציב בן 100 מיליון דולר, חמש שנות צילומים, 120 אלף ניצבים – אלו חלק מהמספרים הקשורים להפקת היוקרה של אולפני מוספילם. רוג’ר אברט הגדול כתב “’מלחמה ושלום’ הוא קולנוע ענק. הוא מרהיב כפי שסרט יכול להיות במיטבו”. 

מוסקבה אינה מאמינה בדמעות

בימוי: ולדימיר מנשוב
| 150 דקות

1958. שלוש נערות מגיעות לעיר הגדולה, מוסקבה, ומתגוררת יחדיו במגורי הפועלות. חולפות עשרים שנה – האם הצליחו הנשים הללו לנווט את חייהן כרצונן? המלודרמה של ולדימיר מנשוב לוכדת היטב את המתחים שבין המבנה החברתי בברהמ לבין השאיפות הפרסונליות של גיבורותיו. למרות המבנה המסורתי – התוצאה היתה לאחד הסרטים הבולטים של ברה"מ לשעבר.

אלכסנדר נייבסקי

בימוי: סרגיי אייזנשטיין
| 112 דקות

השנה היא 1242. בעוד הגייסות הרוסיים בולמים פשיטות מונגוליות ממזרח, פולשים ממערב אבירים טבטוניים. הנסיך אלכסנדר נייבסקי נבחר לעמוד בראש צבא ההגנה ובקרב ההיסטורי על העיר פסקוב הוא מביס את הכוח התוקפני. הסיגנון בו אייזנשטיין בוחר אופראי ונסמך על הניגודים בין הקצב הויזואלי שלו ובין המוסיקה המקורית של פרוקופייף. 

בסינמטק

עליה לשמיים

בימוי: לריסה שפיטקו
| 108 דקות

שני גיבורי הסרט, הפרטיזנים סוטניקוב וריבאק מצולמים ומעוצבים כדיוקנאות אלגוריים של ישו הנוצרי ויהודה איש קריות והעלילה מובילה אותם לעימות של הקרבה ונאמנות. לריסה שפיטקו משלבת ריאליזם עם תקריבים אקספרסיביים. התוצאה היא אחת מיצירות המופת של הקולנוע הסובייטי. 

סולאריס

בימוי: אנדריי טרקובסקי
| 165 דקות

מעשה בקוסמונאוטים רוסים היוצאים לחקור פלנטה מוזרה, מורכב מגז נוזלי, שחדרה אל תוך מערכת השמש שלנו. כמו כל סרטיו האחרים טרקובסקי, גם “סולאריס” איננה יצירה קלה במיוחד לפענוח. אך מי שיגיע מוכן לפיוטיות המיסטית האדוקה, ישאב כאן את מלוא ההנאה.

בסינמטק

צא וראה

בימוי: אלם קלימוב
| 154 דקות

ביילרוס הכבושה בידי הגרמנים, 1943. ילד בן 15 מתגייס למאבק ונתקל בזוועות הנאציות. באמצעות אוירה היפר־ריאליסטית, המסתייעת במצלמה כמעט סוריאליסטית, עם פסקול גאוני ושחקן שהיה שרוי בהיפנוזה במהלך הצילומים כדי להגן עליו מפני מוות פסיכולוגי, מתעד קלימוב את הפן האפל של האנושות . יצירת מופת

עיר אפס

בימוי: קארן שאחנזרוב
| 103 דקות

מהנדס מיזוג אוויר בשם וארקין נשלח ממוסקבה לעיר ספר כדי להפגש עם מנכ”ל החברה המעסיקה אותו. כבר מההתחלה הדברים נראים מוזר ומכאן המפגשים עם תושבי העיר הופכים משונים יותר. “משל על המבוך הקפקאי של השלטון הסובייטי בו הולך הגיבור לאיבוד” (וושינגטון פוסט).