ליה פסט 2019

לאו בת ה־17 די אבודה. היא עומדת לסיים את התיכון ואין לה מושג מה תעשה בהמשך. סוג מסוים של משען היא מוצאת בסטיב, גיטריסט שמבוגר ממנה בכך וכך שנים, אבל גם זה לא בהכרח מספיק. דיוקן מדויק של התבגרות נשית בעידן של חוסר ודאות. 

טום חיה עם אביה ביערות העצומים שבשולי פורטלנד, אורגון. וויל אינו יכול יותר לקיים אורח חיים רגיל, אחרי ששב מן המלחמה במפרץ. השניים מנסים להסתתר מן השלטונות שאינם מקבלים את דרך החיים הבודדה הזו. דברה גרניק ממשיכה להציע מבט אחר, אנושי ומלא הבנה, על השוליים של אמריקה. 

ב־2011 הוקמה באפגניסטן קבוצה מקצוענית של רוכבות אופניים. מעבר לקשיים הפיזיים של רכיבת האופניים, זכו הספורטאיות הצעירות בשלל מכשולים מקומיים – העיקרי שבהם הוא איסור על נשים לרכב על אופניים. כח הרצון, הנחישות וההבנה כי רק בכוחות עצמן יצליחו לנצח, הופכים את הסרט שלפנינו לעדות נוספת לרלוונטיות של המאבק הנשי לשיוויון. 

אנה מגדלת שלושה ילדים, עובדת כמורה ומנסה לשמר את הזוגיות עם בעלה. אבל ביקור של חברתה גבי בתחילת הסרט הופך את היממה הבאה למבחן של אמון וסבלנות. מעט סרטים מצליחים לתפוס כך את שגרת ההורות, את החיכוך הרגשי השקט בין הורים, את הדרך הסתמית שבה החיים יכולים להזרק ממסלולם. 

תעשית האלומיניום של איסלנד עומדת להתרחב ולהרוס את הסביבה. מולה ניצבת אישה אחת ובמאבק הדון קישוטי שלה היא מגלה תושיה, תחכום ואומץ. אך המלחמה הזו מובילה אותה לבחירה הקשה של חייה. יש כאן עלילה אפית (כמעט סרט פעולה!), נופי הפרא של איסלנד, הומור סקנדינבי יבש ובעיקר גיבורה חד פעמית.