חמישי | 01.12.22

שעה פריטים
All day
 
4pm
16:00
6pm
8pm
סגור
לתכנית החודשית

ג׳ונאס מקאס: משורר קולנוע (1922-2019)

 מחווה לרגל מאה שנים להולדתו 

׳׳אני רוצה לחגוג את הצורות הפעוטות של הקולנוע: הצורה הלירית, השירה, האקוורל, הרישום, הפורטרט, הערבסקה, ואת הפואמות הזעירות ב-8 מ׳׳מ. בתקופה שבה כולם רוצים להצליח למכור, אני לוקח את הסיכון  לכישלון הכלכלי על מנת להמשיך לנוע לעבר הבלתי נודע, אל הבלתי נראה – כל אותם אלמנטים אישיים, אינטימיים, שאינם נושאים רווח כספי ואינם מתיימרים לשנות את תנועת ההיסטוריה, את ההיסטוריה של האמנות או כל היסטוריה אחרת. אני בעד אמנות שאנחנו עושים האחד למען השני, בין ולמען חברים׳׳, כך כתב ג׳ונאס מקאס ב-1996, ב׳׳אנטי מניפסט 100 שנות קולנוע׳׳ שלו.

משורר, מבקר קולנוע (בכתב העת Film Culture, שהיה ממייסדיו, אבל גם בעיתונים וכתבי עת חשובים אחרים כמו Village Voice או Film Comment), איש ארכיון (ב-Anthology Film Archives

שיסד וניהל עד ערוב ימיו), וכמובן במאי סרטים, כל יצירתו המגוונת של מקאס הייתה טבועה בחותם החופש, התעוזה והנון-קונפורמיזם. אלה אפיינו אותו כבר כנער תחת הכיבוש הנאצי והביאו אותו לברוח  מליטא ב-1944 בחברת אחיו אדולפאס, ולהשתקע בארצות הברית לאחר שנים קשות במחנה עבודה בגרמניה וכן במחנות עקורים ברחבי אירופה לאחר המלחמה.

הילדות בכפר הקטן Semeniskiai בליטא, ובעיקר הקרבה לטבע, הותירו רושם עמוק במקאס שיבוא לידי ביטוי לאורך כל חייו ביצירתו הכתובה, בעיקר בשירה, ובמידה מסוימת גם בסרטיו, שניזונים במהותם מרוח שירית, פתוחה, חופשית, יותר מאשר מתבניות נרטיביות פרוזאיות. היער הליטאי יוחלף באותו חורש אורבני ניו-יורקי שאותו מגלה מקאס בתחילת שנות החמישים, ושבו לא הפסיק להלך ולצלם לאורך כל חייו ביומני הקולנוע שלו, בפואמות ה-8 וה-16 מ׳׳מ, ובצורות קולנועיות אחרות שאותן חקר לאורך השנים (לקראת שנות ה-2000 גילה מקאס את הוידאו ואת האינטרנט, פורמטים שסיקרנו אותו מאוד ושבמסגרתם פעל בשנים האחרונות של חייו).

כחלוץ הז׳אנר של יומן הקולנוע האישי, נוטים לעיתים להשוות בין מקאס לדוד פרלוב, מה עוד ששניהם היו במאים גולים שפעלו פחות או יותר באותן שנים בשולי הקולנוע הממסדי. גם אם יצירותיהן של שני הבמאים מוקדשות ליומיום, לחשיפתו של היופי ושל הפואטיקה שבארועים הפעוטים והלכאורה באנליים שמהם מורכבים חיינו, הרי שמבחינות אחרות הקולנוע שלהם שונה לחלוטין. בעוד יומניו של פרלוב מאופיינים בקפדנות ודיוק רב הן בשלב הצילום, וביחוד בתהליך העריכה ויצירת פס הקול והקריינות, סרטיו של מקאס מתאפיינים בעשיה אינטואיטיבית וספונטאנית יותר, כשהעריכה של חלק מהסרטים נעשית במצלמה עצמה בזמן הצילומים. בניגוד לפרלוב, מקאס נמנע לרוב להתייחס בסרטיו לאירועים פוליטיים וההיסטוריה ׳׳הגדולה׳׳ חודרת אך לעיתים יוצאות דופן לסרטיו. עם זאת, כמו אצל פרלוב, גם יצירתו של מקאס שינתה את מעמדה עם השנים, שכן מה שנתפס בעת הצילומים כיומנים אישיים או כ-Homme Movies שבמסגרתם תיעד מקאס את היומיום שלו ושל חבריו, כל אלה הפכו עם השנים למסמכי ארכיון בעלי ערך היסטורי, שכן החברים שתעד לאורך השנים הפכו לדמויות היסטוריות (אנדי וורהול וחברי הוולווד אנדרגראונד, ג׳ון לנון ויוקו אונו, ג׳קי קנדי, המשורר אלן גינסברג, האמניות לואיז בורז׳אה ומרינה אברמוביץ׳, המוזיקאיות פטי סמית וביורק, ורבים אחרים).

התוכנית שלפנינו, המורכבת משמונה סרטים, אינה מציעה אלא פלח קטן, אך מייצג, מיצירתו של הבמאי ומפנה את המבט אל התחנות המרכזיות בחייו. החל מילדותו ושנות בגרותו בליטא בהן עוסק הסרט ׳׳שבבי זיכרונות ממסע לליטא׳׳, דרך שנות קליטתו וחייו כמהגר בניו-יורק בשנות החמישים של המאה הקודמת (׳׳אבוד אבוד אבוד׳׳), ועד לסרטים המתמקדים בחייו בניו-יורק ובסצנת האמנות הגועשת בעיר בשנות השישים והשבעים (׳׳וולדן׳׳, ׳׳רביעיית שנות השישים׳׳, ׳׳סיפורי לילות ללא שינה׳׳). המחווה כוללת גם את הסרט העלילתי, ׳׳הללויה הגבעות׳׳, שאותו ביים מקאס (כעוזר במאי) יחד עם אחיו אדולפאס, ושהיה מקור ההשפעה העיקרי על אורי זוהר בסרטו פורץ הדרך, ׳׳חור בלבנה׳׳, שנכלל אף הוא בתוכנית.   נפתח את המחווה בסרט חדש, ׳׳רסיסי גן-עדן׳׳ של קד דוויזון, המוקדש לחייו וליצירתו של מקאס, ושהוקרן בספטמבר האחרון בבכורה עולמית בפסטיבל ונציה.

 

ד׳׳ר אריאל שוייצר, אוצר המחווה לג׳ונאס מקאס.  

 

המחווה לג׳ונאס מקאס נערכת ביוזמת ובתמיכת מכון התרבות הליטאי בישראל, ובשיתוף פעולה עם נספחת התרבות אלנה קידוסיוטה (Elena Keidosiute).

אירוע פתיחה

לפני ההקרנה יישאו דברים: ד”ר אריאל שוויצר, אוצר התוכנית וסיוון בסקין, משוררת ומתרגמת שירתו של מקאס לעברית

רסיסי גן עדן

בימוי: קאטי דוויזון
| 98 דקות

באמצעות קטעים נרחבים מסרטיו, ושורה של ראיונות עם אנשים שהכירו ועבדו עמו, סוקר סרט מסעיר זה את חייו ויצירתו של ג׳ונאס מקאס, החל מילדותו בליטא, השנים הקשות של המלחמה, ההגירה לניו-יורק, עד להפיכתו לאייקון של הקולנוע האקספרימנטלי, כבמאי, משורר ואיש ארכיון.

וולדן

בימוי: ג'ונאס מקאס
| 180 דקות

"יומנים, רישומים ושרבוטים" (כותרת המשנה של הסרט) היא כרוניקה של חייו של מקאס בניו-יורק של שנות השישים, כפי שתעד במצלמת 16 מ"מ, המישירה מבט לחיי היומיום בעיר, לעולם האמנות והקולנוע האקספרימנטלי, ושמתעדת מפגשים עם דמויות מוכרות, אז בראשית דרכן. 

שבבי זיכרונות ממסע בליטא

בימוי: ג'ונאס מקאס
| 81 דקות

הסרט מתמקד בשלושה פרקים מחיי מקאס: יומנים שצילם בניו יורק של שנות החמישים, מסע לכפר הולדתו בליטא יחד עם אחיו אדולפס, ופרק הסיום העוסק בקורותיהם בזמן המלחמה ולאחריה. זהו היומן הקולנועי השני שהשלים מקאס. 

אבוד אבוד אבוד

בימוי: ג'ונאס מקאס
| 176 דקות

סרטו המלנכולי ביותר של מקאס המתעד את הגעתו לניו-יורק בשנות החמישים ונותן ביטוי לתחושת העקירות והאובדן שליוו אותו באותה תקופה, אבל גם לתקווה הגדולה להשתלבות בחיים האמריקאים ובעיקר בעולם האמנות הניו-יורקי.

סיפורי לילות ללא שינה

בימוי: ג'ונאס מקאס
| 114 דקות

בהשראה מ"אלף לילה ולילה", כשהוא עצמו בתפקיד המספר, לוקח אותנו מקאס למפגשיו הליליים בעיר ניו יורק: משפחה, חברים אמנות – עשרים וחמישה פרקים באחורי הקלעים של העיר: דירות, סטודיות, גלריות, ברים ומועדונים. 

הללויה הגבעות

בימוי: אדולפאס מקאס, ג׳ונאס מקאס
| 82 דקות

שני חברים יוצאים למסע הרפתקאות ביערות וורמונט כדי לשכוח את הנערה בהם הם מאוהבים. זהו מסע בורלסקי בלב הז'אנרים של הקולנוע האמריקאי הקאלסי. "הללויה הגבעות" הוא אבן דרך בתולדות קולנוע האוונגארד האמריקאי, והיה השראה ל"חור בלבנה" של אורי זוהר ואברהם הפנר.

חור בלבנה

בימוי: אורי זוהר
| 72 דקות

סרטו הראשון של אורי זוהר נעזר בתסריט מאת עמוס קינן והופעה של אברהם הפנר וצוות שחקנים צעיר ונחוש, ובהשראת “הללויה הגבעות“ האוונגרדי של אדולפס מקאס, נוצר את אחד הסרטים הפרועים בתולדות הקולנוע המקומי. 

רביעיית שנות השישים

בימוי: ג'ונאס מקאס
| 129 דקות

יצירה המורכבת מארבעה סרטים קצרים, במרכזם דיוקנאות של דמויות מרכזיות בעולם האמנות האמריקאי ששיחקו תפקיד גם בחייו של מקאס: אנדי וורהול, ג'ון לנון ויוקו אונו, האמן ג'ורגק מאקוניאס, וכן תיעוד נדיר של מפגשים עם ג'קי קנדי בחופשת הקיץ המשפחתית.