פאיזה

באחד מסרטי הדגל של הניאו־ריאליזם האיטלקי, מתאר רוברטו רוסליני, אבי התנועה הקולנועית המהפכנית הזו, את כיבוש איטליה על ידי הכוחות האמריקאים, מהפלישה לסיציליה ב־1943 ועד השחרור הסופי ב־1945. הסרט מחולק לשישה חלקים, כל אחד מתרחש במקום אחר (רומא, נפולי, פירנצה, עמק הפו וכו’), ומתאר את המפגש בין החיילים הזרים לאוכלוסייה המקומית. הסרט צולם בסגנון חופשי, בלוקיישנים אמיתיים, ותוך שימוש בשחקנים לא מקצועיים. זהו דיוקן של שחרור איטליה מנקודת המבט של הנכבשים - אין בו שמץ של סנטימנטליות או קיטש, אלא מבט קשוח ומפוכח, שמצליח לפרק ולהרכיב מחדש את נקודות המבט על המיתוס ההיסטורי.