דרך סיפורן של כמה דמויות בשלהי הכיבוש הנאצי של רומא, לוכד רוברטו רוסליני תמונה היסטורית של מאבק להשרדת פיזית ורוחנית. זוהי אחת מיצירות המפתח של הניאו ריאליזם - מצולמת באתרי ההתרחשות, ללא תפאורה תיאטרלית, כשהיא נעה בין היומיומי לאידאולוגי. גם ממרחק של שמונה עשורים, מדובר ביצירת מופת של ממש, שמצליחה להפעיל את המחשבה והרגש בעוצמות מפתיעות. חלק ניכר מההצלחה נובעת מהגישה הלא סנטימנטלית: רוסליני מעביר את דמויותיו מדורי גיהנום, אך הוא אינו עוטף את גבורתם בקיטש אלא מתאר בהכנעה את האופן שבו הם מרכינים ראש אל מול כוחה של ההיסטוריה.