גיבור סירטו של קז'ישטוף קישלובסקי הוא עו"ד ליברלי שמת ארבעה ימים לפני שמתחילה עלילת הסרט. התיק האחרון שלו היה הגנה על פועל שנאשם בארגון הפגנה בימי ההתקוממות של תנועת סולידריות. הגבר המת הזה אינו יוצא ממוחה של אשתו ומדי פעם מתגלמת דמותו לנגד עיניה - פעם אחת אפילו ככלב (שחור כמובן) - וממשיך להיות מעורב בחייה ובפרטי המקרה המשפטי כמו מאום לא קרה. כדי להוציאו מראשה היא הופכת מעורבת במשפט, פונה למהפנט בתקווה שיצליח לשחרר אותה, ונכנסת למיטה עם תייר מבריטניה... "ללא סוף" הוא אחד הסרטים הראשונים שפרסמו את קישלובסקי מחוץ לגבולות פולין. יחד עם התסריטאי הקבוע שלו כז'ישטוף פיסייביץ' הוא מגולל עלילה קומוניקטיבית אך סבוכה שמנסה לחזות בצורה מתוחכמת את גורל האומה הפולנית אחרי המשטר הצבאי. מהי דרך הפעולה הנכונה - דפיטיזם רומנטי? פשרנות פרגמטית? אידיאליזם אצילי אך עקר?