"באב אל וורד" הוא שמה של עיירת פיתוח דימיונית – תמצית של כל הפריפריה הישראלית. לכאן היגרה משפחת ווקנין ממרוקו, וכאן היא מנסה לשרוד. הם אמנם חיים בארץ, אך הלב עדין במרוקו האהובה והרחוקה. ב"שער הפרחים" ממשיך חיים בוזגלו להציע מבט מקורי על ישראל, כפי שעשה מאז "נישואין פיקטיביים", ועל המזרחיות בישראל, מאז "זינזאנה". כאן, כאשר הסרט כולו במרוקאית, הוא בודק את דימויי המזרחיות ומתבונן באופן שבו " הדיכוי המערכתי חילחל לחברה ולקהילה שעכשיו מכרסמת את עצמה" (פבלו אוטין, הארץ). התוצאה, כרגיל אצל בוזגלו, מעוררת רגש ומחשבה.