ארבעה מבקשי מקלט נשלחים לאי קטן בסקוטלנד עד שהרשויות יכריעו בעניינם. פרהאד הוא מעריץ של פרדי מרקורי שנמלט מאפגניסטן, וואסף ועבאדי עזבו את ניגריה ועומר ברח עם משפחתו מסוריה, שם היה כשרון עולה בנגינה על עוד. זמן ההמתנה מעורר חרדות אצל הארבעה, ומציף אצל עומר הרבה רגשות אשם: על משפחתו, על אחיו שנשאר להלחם, על השאיפה לממש את כשרונו. סביב ציר העלילה הזה יצר בן שרוק את הסרט הבריטי הבולט של השנתיים האחרונות. נקודת המוצא אמנם דרמטית אך הבימוי – עם עמדות מצלמה נייטרליות ומשחק כמעט נטול הבעה – מזכיר את ההומור הדק של קאוריסמקי או אליה סולימאן ואת חדות האבחנה האנושית שלהם. עם נופים מעוננים, שילוב של דכדוך וגיחוך והרבה אהבת אדם – התוצאה היא "סרט נפלא לגמרי" (הגארדיאן).