הנוסעת

ליזה, ילידת גרמניה והיום אזרחית ארה"ב, מגלה כי בספינה שבה היא מפליגה נמצאת אשה מוכרת. ליזה היתה סוהרת במחנה ריכוז ואילו הזרה היתה אחת האסירות. האם בכלל זו היא? ליזה מחליטה להתוודות בפני בעלה האמריקאי על ימיה האפלים במחנה ומספרת לו כי עשתה הכל על מנת להגן על הכלואות. מרתה, האסירה, כך היא מספרת לו, זכתה ממנה לעזרה מיוחדת. אבל זכרון זה לא יהיה הפלאשבק היחידי ובעקבותיו יגיעו מסעות נוספים בזמן שיגלו את האמת על מה שקרה בין המפקדת הכל יכולה ובין האסירה חסרת הזכויות... 'הנוסעת' הוא סרטו האחרון של אנדז'יי מונק וצילומיו הופסקו בעקבות מותו בתאונת דרכים והוא בן פחות מארבעים. משך שנתיים ישב ידידו ויטולד לסייביץ' אל מול כל החומרים שכבר צולמו (מרבית הסרט), התסריט, ותמונות סטילס ממה שאמור היה להיות אתר הצילום של הסצינה המרכזית. בשילוב וויס-אובר במקומות ההכרחיים, עולה לנגד עינינו יצירה שהיא הכי קרובה לסרט נפלא שלא הושלם. למרות שמדובר באחד הניסיונות הראשוניים לדון בשואה, יש פה טיפול מעודן ובעיקר יש כאן שליטה עצמית הנדירה גם בסרטים שנעשו על השואה עשורים רבים מאוחר יותר - החל בסגנון המשחק וכלה בצילומיו הכמו-תיעודיים של כז'ישטוף וינייביץ' (שחלקם נעשו במחנה הריכוז עצמו) ומעניקים לאירועים את מימד העומק ההכרחי.