הסרט התיעודי הראשון באורך מלא על האמנית הציבורית פורצת הדרך ממריל לדרמן יוקליס, האמנית הרשמית של מחלקת התברואה של עיריית ניו־יורק. לאחר שהפכה לאם הכריזה לדרמ יוקליס כי עבודות הבית והטיפול בילדים שהיא מבצעת הן אמנות מיצג – צעד רדיקלי שזיכה אותה במקום של כבוד בלב האוונגרד האמנותי של שנות ה-60, שהיה גברי ברובו. בהשראת יהדותה, המוצאת קדושה בחול, היא הרחיבה את יצירתה כך שתכלול עובדי מוזיאונים ובהמשך גם עובדי ניקיון ותברואה. על רקע המהפכות החברתיות והאמנותיות של סוף המאה ה-20, הסרט מגולל את סיפורה של אמנית שהגדירה מחדש את מושגי האמנות והעבודה.