סגור
לתכנית החודשית

מחווה לדומיניק מול

במהלך שני העשורים האחרונים יצר הבמאי הצרפתי דומיניק מול שורה של סרטים שמשתייכים באופן כללי לז'אנר המותחן, ובעזרת מינונים שונים של אירוניה וחומרה הוא ביסס את מעמדו כיום כאחד היוצרים המעניינים בקולנוע האירופאי.

נדמה שמול חוקר בכל סרטיו את הנפש הגברית, ואת האופן שבו הנפש הזו מפרשת את העולם ופועלת בתוכו. ב"הארי חבר אמיתי", פוגש גיבור הסרט אדם הטוען כי הם חברי ילדות ומצליח לשכנע אותו לחזור לתשוקת נעוריו ולהפוך לסופר, ב"למינג", גיבור הסרט נסחף לתוך הרפתקאה פנטסטית המערערת את נישואיו, ב"הנזיר", מגלה איש דת כריזמטי את כוחה של המשיכה המינית, ב"חדשות ממאדים" שגרת חייו של גבר גרוש ואב מסור נחרבת אל מול שגעונו של עמית לעבודה, "רק החיות" מתאר את ההשלכות הרומנטיות והאלימות של הכמיהה לאהבה וסרטו האחרון "הלילה של ה-12" מתמקד בחוקרי משטרה המתמודדים עם רצח בלתי פתור של נערה.

מול מודה בפה מלא בהשפעה הישירה של היצ'קוק על הקולנוע שלו: בהתמקדות בז'אנר המתח, בשימוש המבריק באמצעי המבע כדי להניע את רגשות הצופה, ובתחושה המתמדת שמתחת לפני השטח פועלים כוחות חזקים ואפלים. כמו היצ'קוק, מול משתמש היטב באירוניה – הצפיה בכמה בסרטיו מלווה גם בחיוך, אך הוא אינו חושש ללכת לרוב עד הקצה ולבחון את המשמעויות האמיתיות של מעשי גיבוריו הנדמים לעתים חורגים מכל היגיון: המקום שבו הגיבורים בוחרים לעמת בין תפיסת המציאות שלהם לבין המציאות עצמה.

שני סרטיו האחרונים מן השנים האחרונות "רק החיות" ו"הלילה של ה-12" הן יצירות מופת מודרניות, שבמרכזם חקירת רצח אישה בתוך קהילה סגורה. אבל בעוד "רק החיות" לווה במידה של מרחק שהעניק לתוצאה מימד שנון, "הלילה של ה-12" הוא התבוננות קשוחה בהשפעה של הפשע על הקהילה ובעיקר על החוקרים שמתמודדים עם משמעותה של גבריות. בכל סרטיו של מול, מידה דקה של חסד והתרה מופיעה רק לאחר שנדמה כי הזרמים האפלים והאלימים נכבשו.

נדמה לפעמים כי הפילמוגרפיה של מול קצת חלפה מתחת לרדאר ואף שסרטיו הוצגו בפסטיבלים הגדולים, הוא לא זכה בפרסים משמעותיים (למעט פרס סזאר על סרטו השני "הארי חבר אמיתי"). אך מתחת לסולידיות הזו מסתתרת קריירה של יוצר חכם שסרטיו הצליחו לתפוס היטב את הכיוון שאליו נעה התרבות בשני העשורים האחרונים. התוכנית החודש היא הזדמנות טובה להכיר אותו. 

רק החיות

בימוי: דומיניק מול
| 117 דקות

חווה מבודדת ומכונית נטושה הם נקודת הפתיחה של מסע קולנועי חכם, מהפנט ומהנה מאד שמתמקד בכל אחד מחמשת פרקיו באחת מן הדמויות שבמרכזו. אחד הסרטים הגדולים של השנים האחרונות שלא תרצו להחמיץ.

הארי, חבר אמיתי

בימוי: דומיניק מול
| 117 דקות

בדרך לחופשה משפחתית פוגשים קלייר ומישל את הארי. הוא וזוגתו מצטרפים אל המשפחה הצעירה, אבל בהדרגה מתברר כי לבחור הנחמד הזה חסרות כמה עכבות. בסרטו השני, דומיניק מול בוחן את תפיסת המציאות הגברית. ככל שמתקדמת העלילה, כך הופכת השנינות לאימה והתוצאה היא סרט מטריד ומלנכולי.

למינג

בימוי: דומיניק מול
| 129 דקות

הצרות מתחילות כאשר אלן ואשתו אמורים לארח את הבוס החדש של אלן. הכיור נסתם, וזוג האורחים מגיע בעיצומה של מריבה. מכאן והלאה העניינים מסתבכים עוד יותר. סרטו של דומיניק מול הוא יצירה שנונה שנהנית לסנוט בגיבוריה (ובואו נודה על האמת: גם בצופיה) הבורגניים. 

הנזיר

בימוי: דומיניק מול
| 101 דקות

ספרד, המאה ה-17. אמברוזיו גדל במנזר והפך לדרשן כריזמטי שכובש את לב המאמינים והחוטאים גם יחד. השתלשלות העניינים תעמיד במבחן את יכולתו לגבור על תשוקותיו. דומיניק מול מגיש מותחן תקופתי שעוסק במערכת ההפעלה הגברית: חזיר או נזיר. 

חדשות ממאדים

בימוי: דומיניק מול
| 101 דקות

פיליפ, גרוש ואב לשניים, מנסה בכל מאודו לנהל שגרת חיים בריאה, אבל נדמה שבני משפחתו והאנשים הסובבים אותו רק שוקעים אל האקסצנטריות ומוציאים את חייו משליטה. הבמאי הצרפתי המוערך דומיניק מול ("למינג") מגיש קומדיה חכמה השופעת באבסורד ומשוחקת לעילא.

הלילה של ה-12

בימוי: דומיניק מול
| 115 דקות

כל בלש מפתח, בשלב מסוים, אובססיה כלפי תיק לא מפוענח שנקרה בדרכו. במקרה של החוקר העומד במרכז סרט זה, מדובר ברצח אכזרי ושרירותי של נערה. ככל שרשימת החשודים מתארכת, ייאושו של הגיבור מתעצם. מאחורי הסרט עומדים התסריטאי ז'יל מרשן והבמאי דומיניק מול, מיוצרי המותחנים הבכירים בקולנוע הצרפתי, וגם כאן הם מפליאים לבנות מתח ועומק.