לרגל ״האודיסאה״ של כריסטופר נולאן, אנחנו חוזרים אל המיתוס של הומרוס ואל הדרכים המגוונות שבהן מצא את דרכו אל הקולנוע. מסעו של אודיסאוס מטרויה לאיתקה הוא סיפור של יציאה אל הלא נודע ושל הכמיהה לשוב הביתה; דרך רצופת מפגשים, סכנות ופיתויים, שבה המסע משנה בהדרגה גם את מי שיוצא אליו.
״איפיגניה״ מחזירה אותנו אל הרגע שלפני היציאה לטרויה, ואל הדרמה המשפחתית האכזרית שמאחורי המלחמה שממנה יתחיל אודיסאוס את דרכו הביתה. ״נוסטוס: השיבה״ מזקק את המסע לחוויית צפייה כמעט מיסטית, שבה מילים מפנות את מקומן לים, לרוח, לזיכרון ולחלום, המלווים את הכמיהה לשוב הביתה. ״אחי, איפה אתה?״ מעביר את נדודיו של אודיסאוס אל דרום ארצות הברית של שנות ה־30, ואילו ״הזהב של יולי״ מוצא את הדי האודיסיאה בנופיה של פלורידה והופך את רעיון השיבה לסיפור שקט על משפחה, אובדן ופיוס.
לאורך השנים הקולנוע פירק את האודיסאה, התרחק ממנה והמציא אותה מחדש. נולאן שב אל אודיסאוס ואל העולם של הומרוס עצמו, ומבקש לברוא את המיתוס מחדש כאפוס קולנועי רחב יריעה - חוויה מוחשית, חושית וסוחפת.
