סגור
לתכנית החודשית

דברים שרואים משם: ישראל בעיני במאים זרים

רטרוספקטיבה באצירת אריאל שוייצר

מהאחים לומייר עד שנטל אקרמן, מאלכסנדר פורד, פייר פאולו פאזוליני, ואוטו פרמינגר עד קלוד לנצמן, כריס מרקר וסוזן סונטג, “הפרויקט הישראלי” ריתק והעניק השראה לקולנוענים זרים רבים. האוטופיה של הפרויקט הציוני, כמו חוויית המלחמה שעיצבה את המדינה, דחפו אותם לבקר בארץ ולצלם בה את רשמיהם. לחלק מהם, המסע הזה היה אמצעי לבחון את זהותם היהודית או להרהר על מהותו של זיכרון השואה והקשר בין ישראל לגולה (לנצמן, אקרמן). לאחרים, זו היתה דרך לעמת את התפיסה המערבית ביחס לישראל עם המורכבות והניגודים הפנימיים שמאפיינים אותה, מעבר לשלל המיתוסים והקלישאות שנקשרים בה לעיתים קרובות (מרקר, פאזוליני).

למעשה, הולדת הקולנוע חופפת לזו של הציונות, והתמונות הנעות הראשונות של ירושלים, מדבר יהודה ויפו מופיעות בסרט של האחים לומייר כבר בשנת 1897 – השנה שבה נערך הקונגרס הציוני הראשון. ככלל, המבט של הקולנוענים הזרים התאפיין מאז באמפטיה רבה, אבל גם בריחוק מסוים. ריחוק זה איפשר להם לעיתים לראות דברים שהבמאים המקומיים לא תמיד ראו: ניצנים ראשונים של קפיטליזם ושל חברה מעמדית אצל מרקר, שאלת השטחים הכבושים העולה בסופו של "למה ישראל" של לנצמן, המשקעים הפוסט-טראומטים שהותירה מלחמת יום כיפור הנלכדים במצלמתה של סונטג.

את השאלות האלה, העולות אצל רבים מהם, ניסח כבר ב־1960 כריס מרקר, בסרטו "צד שלישי למטבע" (הנקרא במקור "תיאור של מאבק", על שם הנובלה הבלתי גמורה של קפקא), כשתהה אם הקונפליקט הישראלי אינו קודם כל קונפליקט בין המדינה ובין עצמה: "האם האויב הגדול ביותר של ישראל אינו ישראל עצמה?”

דרך מבחר זה של סרטים דוקומנטריים ועלילתיים, חלקם נדירים, פרי עבודתם של במאים מארצות הברית, צרפת, בלגיה, איטליה, רוסיה ופולין, תכנית זאת בוחנת את התפתחות הדימוי של ישראל בראי הקולנוע הזר מראשיתו ועד היום.

הרטרוספקטיבה תלווה בהרצאות ובדיונים בהשתתפות במאים, מבקרי קולנוע והיסטוריונים

 

ד"ר אריאל שוייצר הוא מרצה, אוצר ומבקר בכתב העת הצרפתי "מחברות הקולנוע”.

תודה מיוחדת למאיר רוסו, מנהל ארכיון הסרטים בירושלים, על עזרתו הרבה בהכנת התכנית ובהצגתה בצרפת (ספטמבר 2019) ובישראל.

דברי פתיחה מפי אריאל שוייצר

צד שלישי למטבע

בימוי: כריס מארקר
| 60 דקות

היוצר הצרפתי החשוב כריס מארקר הוזמן בראשית שנות ה־60 ליצור סרט תיעודי על ישראל. מארקר מתבונן במדינה ושואל שאלות מתוך הבנתו כי המאבק המכריע של ישראל אינו המאבק על עצם קיומה, אלא מאבק על גיבוש זהותה הרוחנית והתרבותית.

חיי היהודים בארץ ישראל, 1913

בימוי: נח סוקולובסקי
| 60 דקות

באוגוסט 1913 במסגרת הקונגרס הציוני בוינה, הוצג סרט תעודי באורך המתאר המראות הראשונים של הגשמת החזון הציוני. בסרט מבטים יוצאי דופן על מושבות העלייה הראשונה, הבילויים, תל־אביב, אנשי העלייה השנייה ובהם יוסף טרומפלדור ורחל המשוררת, היישוב הישן בירושלים, חברון וטבריה, ועוד. 

הרצאה זו מתמקדת במספר רגעים ייחודיים שבהם אושיות מרכזיות בסצנת הקולנוע והצילום העולמי הגיעו מחוץ לארץ כדי להתבונן בישראל ולתעד אותה. מרצה: ד"ר אוהד לנדסמן

סרטי האחים לומייר בפלסטין

בימוי: אלכסנדר פרומיו

התמונות הנעות הראשונות שצולמו בפלסטין על ידי אלכסנדר פרומיו שנשלח על ידי חברת האחים לומייר לאזור כשנתיים לאחר המצאת הקולנוע. הסצינות הקצרות מתמקדות בעיקר במקומות הקדושים בירושלים, אך גם במדבר יהודה וביפו, ואחת מהן אף מציגה את אחת מתנועות הטרוולינג הראשונות בתולדות הקולנוע. 

חלוצים־סברה

בימוי: אלכסנדר פורד
| 62 דקות

קבוצת חלוצים מתיישבים באוהלים בחבל ארץ שומם, מחפשים מים וחופרים באר. תלאות, סבל וקדחת מלווים את מאמציהם. בסרט משולבים גם סיפור אהבה בין חלוץ לערבייה בת הכפר וקטעי ארכיון מהחיים בארץ באותם שמים, ומשחקים בו כוכבי תיאטרון הבימה שנים מספר לאחר שהעתיק את מושבו ממוסקבה לת’’א.

הטל צל ענק

בימוי: מלוויל שבלסון
| 129 דקות

קירק דגלאס הוא גיבור מלחמה יהודי־אמריקאי, הנקרא לסייע למדינת ישראל החדשה לבסס את צבאה ערב מלחמת העצמאות, חרף מחאותיה של אשתו. בעוד מדינות ערב מצחצחות חרבות, הוא מקים צבא לתפארת ובמקביל מתאהב ביפהפייה מקומית. אפוס קולנועי מרשים עם הופעות אורח של פרנק סינטרה וג’ון וויין.

עושה הלהטים

בימוי: אדוארד דמיטריק

הנס היה להטוטן מפורסם שנלקח על ידי הנאצים מביתו שברלין למחנות ההשמדה, אותם שרד. לאחר המלחמה מחליט הנס להגר לישראל, אך עם הגיעו הוא מבולבל מהסביבה השלווה וטראומות העבר שבות לרדוף אותו.

אקסודוס

בימוי: אוטו פרמינגר
| 208 דקות

ארי בן כנען, מפקד בהגנה, צעיר וכריזמטי, מוביל ספינת מעפילים לחופי א"י. כלי השיט נלכד ע"י הבריטים ואלה מתכננים להעביר את הנוסעים למחנה מעצר בקפריסין. הפליטים היהודיים עושים הכל כדי להגיע לחוף המבטחים של מולדתם החדשה. האפוס הקולנועי של אוטו פרמינגר  בכיכובו של פול ניומן.

הארצות המובטחות

בימוי: סוזן סונטג
| 87 דקות

סוזן סונטג נחתה בישראל ב־1974, בתום מלחמת יום כיפור, עם צוות זעיר, וצילמה תמונות מחיי היומיום של ישראל השסועה של אותם ימים. סונטג בונה קולאז’ של דימויים שמתחברים באופן אסוציאטיבי, הסרט מציג נוף מנטאלי, פיזי ופוליטי של מקום מורכב ומלא ניגודים.  

למה ישראל

בימוי: קלוד לנצמן
| 190 דקות

סרטו הארוך הראשון של קלוד לנצמן ("שואה") מ-1972 הוא פנורמה מרתקת על ישראל שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים. לנצמן מסייר ברחבי הארץ, מראיין אנשים מהיישוב ומתרשם מהחברה הצעירה. 

שם

בימוי: שנטל אקרמן
| 78 דקות

בשנת 2005 הגיעה שנטל אקרמן לתל-אביב כשבאמתחתה מצלמה. במשך חודש ימים היא מצלמת מחלון דירתה את חלונות השכנים ומקריאה קטעים מיומן שהיא כותבת – יומן ובו הערות על יהדות, על קולנוע ועל משפחתה.

חיפושי אתרי צילום בפלשתינה

בימוי: פייר פאולו פאזוליני
| 55 דקות

מפיק “הבשורה עפ”י מתי הקדוש” אלפרדו ביני ביקש מפאזוליני ומהכומר אנדרה קרארו לערוך סיור אתרי צילום לקראת צילומי הסרט באתרים המקוריים שהוזכרו בברית החדשה. השניים בילו ביוני 1963 15 יום במסע בין ירדן, נצרת, בית לחם וירושלים וחזרו עם סרט תיעודי זה, מעין יומן מסע מצולם.