בבדיקה שגרתית של כאב גרון, מתברר לנינו שאחרי הסופ"ש הוא יאלץ להתחיל טיפול כנגד הסרטן, ומאחר ולטיפול יש השלכות – מציעה לו הרופאה להקפיא מיד זרע. הטון הזה שבין הטרגי לתכליתי והאירוני מלווה את "נינו" סרט הביכורים היפה של פולין לוקה. התבנית מוכרת: אדם מגלה שחייו עומדים להשתנות בדרמטיות ואנו מלווים אותו רגע לפני הפרידה מחייו הקודמים. כך היו סרטים כמו "קליאו מ-5 עד 7" או "לחיות" של קורוסאווה. כאן אנו מלווים את גיבורנו במהלך סופהשבוע ודרך מפגשיו הוא קרב יותר ויותר אל הכרת המוות – לא רק כמסכה משתקת אלא כהבנה על האופן שבו עליו לחיות את חייו. בזכות הנוכחות הצנועה של תיאודור פלרין – זוהי דרמה מוצלחת שמצליחה להסתנן אל הלב.