בו הוא קאובוי צעיר שלראשונה בחייו יוצא מהחווה במונטנה כדי להשתתף בתחרות רודיאו בעיר הגדולה. כאן הוא פוגש בזמרת בארים בשם שרי, ששואפת להגיע להוליווד. בו מתאהב בה ומחליט לקחת אותה איתו לחווה. כאן, כמו בלא מעט סרטים מעניינים בפילמוגרפיה, נגלית הנוכחות הכפולה של מונרו – מצד אחד אישה זוהרת, מצליחה ומושכת, ומאידך גיבורה מלנכולית, דעוכה שזרם אפל מלווה את חייה. "תחנת אוטובוס" חושף את הכפילות הזו כבדרך אגב, בניסיונה של הגיבורה להמלט מהגבר הדי-טמבל שנדלק עליה, ומהדרך הארוכה שהיא עושה כדי לחנך אותו. כך כתב בוסלי קרואתר, המבקר המיתולוגי של הניו יורק טיימס: "מרלין מונרו סוף סוף הוכיחה שהיא שחקנית ב"תחנת אוטובוס". גם היא וגם הסרט נהדרים".