׳׳אנקת גבהים׳׳

מעטים הם סיפורי האהבה שבוערים בעוצמה כזו, וממשיכים להדהד בלב ובתודעה זמן רב אחרי המפגש הראשון איתם. קתי, בתו של ג׳נטלמן שירד מנכסיו, והית’קליף, הילד העזוב שהמשפחה מאמצת, נקשרים בתשוקה שסוחפת אותם מילדות, דרך נעורים ועד בגרות, ומגיעה לסיום הבלתי נמנע. הבמאית אמרלד פנל (״סולטברן״ הבלתי נשכח) מציגה פרשנות אישית, נועזת ומסעירה לקלאסיקה הגותית של אמילי ברונטה, המפיחה חיים חדשים בשדות הערפילים וברגשות המשתוללים של טקסט המקור. מרגו רובי וג’ייקוב אלורדי שמחשמלים את המסך, פסקול מהפנט של צ’ארלי XCX, צילום מוקפד ועשיר ועיצוב תלבושות ותפאורה מרהיבים הופכים את הסרט לחגיגה קולנועית של ממש.

החוויה היא אכן משונה, וזה לא בהכרח דבר רע. בסופו של דבר, "אנקת גבהים" גרסת פנל, עם כל המרכאות, העיוותים, השינויים המכוונים והלא-מכוונים - הוא חוויה קולנועית מספקת מאוד, רומנטית עד כדי כאב וגותית או אפלה כשצריך - בנימין טוביאס, ynet

היא לוקחת השראה מבאז לורמן ("מולאן רוז'"), ועוטפת את הסערה הרגשית בחיוניות על־זמנית באמצעים פוסט מודרניים הכוללים ויזואליה עמוסה בצבעים עזים, עריכה יצירתית, תפאורות מלאכותיות ומוזיקה מודרנית קצבית - יואב לוסטיג, מקור ראשון

פנל יצרה עיבוד קולנועי מרשים, שנעזר בצילום היפה של לינוס סאנדגרן ("לה לה לנד"). אם יש משהו מעניין בגרסה שלה לסרט, זו העובדה שהיא הצליחה לקחת את הטקסט של ברונטה ולהפוך אותו לסרט שהוא לחלוטין שלה - יאיר רוה, כלכליסט

זהו אולי לא עיבוד נאמן לספרה של ברונטה. אבל זוהי כן מלודרמה רומנטית-טרגית מהנה ומספקת בהחלט - ישי קיצ'לס, ישראל היום