אידה לופינו: רבותי וגברת לופינו | שערורייה

בשנות החמישים והשישים אידה לופינו הייתה האישה היחידה בהוליווד עם קריירה רצינית בבימוי: בהתחלה בקולנוע, בעיקר בחברת ההפקות שלה, ואחרי זה בטלוויזיה, מביימת פרקים בסדרות המדוברות ביותר של התקופה. כאישה בעלת השקפות דמוקרטיות היא לא פחדה לטפל בנושאים שנחשבו מסוכנים ואפילו טאבו באותם הזמנים, החל מאונס וביגמיה ועד לדרך בה נכים מודרים מהציבור. בהיותה צנועה מדיי עבור הוליווד, לופינו הבמאית-מפיקה נשארה דמות שוליים בתולדות עיר הסרטים, כשלמעשה היא הייתה אחת היוצרות הפוליטיות האמיצות בתולדות הקולנוע. בסרט התיעודי הזה קלרה וג'וליה קופרברג מספקות מבט ממצה על הקריירה של לופינו, נושאי סרטיה והישגיה. כך, סוף סוף, במאית פורצת דרך זאת זוכה להערכה לה היא הייתה ראויה.

חייה של אישה צעירה, שזה עתה התארסה, מתרסקים כאשר היא נאנסת בדרכה מהעבודה הביתה. בעקבות הטראומה היא עוזבת את העיר ומנתקת את קשריה עם הוריה ועם הארוס. כומר צעיר מתעניין בה למרות שהיא לא מוכנה להיחשף, עד שאחד העובדים בחווה בה היא מצאה עבודה מנסה לנשק אותה, ובתגובה היא כמעט רוצחת אותו. לופינו יצרה סרט נדיר ופמיניסטי לתקופתו שמתמודד עם נושא שהיה טאבו בהוליווד (אפילו המילה "אונס" לא נהגתה בקולנוע באותם ימים). היא נעזרת בסגנון הפילם נואר, ומדגישה את המימד הרגשי והנפשי של הטראומה באמצעים קולנועיים. התוצאה היא מלודרמה שתוקפת באופן ישיר את ההשלכות החברתיות והרגשיות של פגיעה מינית.