המראה

סרטו האישי ביותר של אנדריי טרקובסקי, והמורכב בסרטיו, הוא ניסיון להעביר את ההיסטוריה של ברה”מ דרך זיכרונותיו האישיים. הסרט בנוי מאפיזודות אישיות קטנות החל מנוף כפרי בשנות השלושים דרך נקודות מפתח בהיסטוריה של ברה”מ – שנותיו של סטאלין, מלחמת האזרחים בספרד, מלה”ע השניה, וימי השיקום שלאחריה. טרקובסקי בונה עולם בו הפרטי משתלב עם הלאומי, ומשתמש בשלל תחבולות קולנועיות ואמצעי מבע: זיכרונות, חלומות וקטעים תיעודיים. הסרט נע למעשה בין ארבעה מימדי מציאות, והתוצאה היא יצירה פיוטית ונדירה, הנחשבת ובצדק ליצירת מופת.