ספן יפני החש כי הוא הגורם לטירוף לדעת שבו לקתה אישתו, מחפש דרך לכפר על מעשיו והופך לשרת המוסד שבו היא מאושפזת. זהו הציר העלילתי שעליו נע מסרטי המפתח של הראינוע היפני - יצירה הפועלת כמעט מחוץ למסורות הויזואליות של יפן ושתהיינה לה השפעות בלתי מבוטלות על מה שיבוא בהמשך. 'דף של טירוף' מוצג מנקודת הראות של המאושפזים במוסד והוא ספוג בהשפעות מהאקספרסיוניזם הגרמני, מהאוונגרד הצרפתי, וגם מדז'ובנקו הסוביטי. אין בו תפקיד לקריין המסורתי של הסרט היפני האילם, אין כותרות ביניים - הכל מוגש באמצעים סיגנוניים ההופכים אותו ליצירה פיוטית מרהיבה. קינוגאסה בילה כמה חודשים במוסד סגור כדי להבין היטב את אוירת המקום, הוא השקיע מכספו הפרטי בהפקה, ולמזלו זכה הסרט להצלחה מסחררת.