גיהוק

דרך התבוננות בסביבה הכפרית, בלי מילת דיאלוג אחת, יצר גיורגי פאלפי את אחד הסרטים היפים של העשור הקודם – כזה שסימן אותו כהבטחה של הקולנוע ההונגרי. השגרה הכפרית מבודדת לפרודות, אחת מובילה לרעותה, וכאשר המסלול הזה עושה את דרכו מתברר – אולי – כי בעצם בתעלומת רצח עסקינן. פאלפי מוסר את כל זה בעזרת קולנוע טהור: מצלמה חושנית, פסקול סוגסטיבי, אווירה שתוספת לגמרי את תשומת הלב. התוצאה, בקיצור, היא הברקה שחייבים לראות.