מדורת השבט
יוסף סידר

אודות הסרט

השנה היא 1981. רחל גרליק, אלמנה בת 42, ואם לשתי בנות מתבגרות, תמי   ) ואסתי (18), רוצה להתקבל לגרעין המייסד של התנחלות חדשה בשומרון.  15) אלא שוועדת הקבלה של הישוב מעדיפה "משפחות שלמות" ולא חד הוריות. רחל   נחושה להוכיח לוועדה שהיא ומשפחתה קורצו מן החומר הראוי, ולכן היא   מסכימה לצאת לדייטים עם כל גבר פנוי שחבריה מגלגלים לפתחה, ודואגת   שבנותיה לא חורגות מהקודים המקובלים בקהילתן. לתמי ואסתי יש תוכניות   אחרות. אסתי בחיים לא תתן לאמה לגרור אותה לגבעת טרשים, ובכל הזדמנות   תקלקל את השם הטוב שרחל מתאמצת ליצור לעצמה. ותמי, שדווקא מגלה קצת יותר   אמפתיה לבדידות של אמה, מתאהבת בבחור הלא נכון. רק יוסי, רווק בן 50,   והגבר החדש בחייה של רחל, מצליח להראות לה שיש חיים גם מחוץ לגדר.   "מדורת השבט" מצייר את החדווה האדירה שבהשתייכות השבטית. את החום,   התמיכה והקתרזיס שמרפדים את אלו שחיים בלב המעגל הקהילתי. אבל לצד   העוצמה שבהשתייכות, חושף "מדורת השבט" גם את הפנים הפחות נעימות של   הביחד. את הסלידה מהשונה, סגירת השורות ודחיקתו של היחיד ורצונותיו בשם   הנאמנות לכלל. "מדורת השבט", כמו סרטו הראשון של יוסף סידר, "ההסדר",   מתאר את המתרחש בתוך הציונות הדתית, אבל למעשה מפענח דינמיקה שמאפיינת   מדורות גם של שבטים אחרים.
     

שם באנגלית:

Campfire

ארץ:

ישראל

שנה:

2004