מאמה מיה סינג־א־לונג

אחרי עשור, אנו פוגשים שוב את סופי, בשעה שהיא עומלת על הפיכת הטברנה של אמא שלה, דונה, למלון ומצפה לילד ראשון. במקביל אנחנו חוזרים לסוף שנות השבעים ועוקבים אחר דונה ושלושת מאהביה הצעירים. צירי העלילה האלו מאפשרים לבמאי והתסריטאי אול פארקר להציע כמה סצינות הנוגעות לנשיות ואמהות, אך בעיקר, בדיוק כמו בלהיט הקודם לשלב בלי חשבון להיטים של “אבבא”. בדרך כלל סרטי המשך סובלים מנפילת עלילתית ורגשית, אך כאן, התוצאה “כתובה ומבוצעת טוב יותר, והרבה יותר נועזת... שמצטברת לכדי להיט קיצי” (סקרין).